הסנה הבוער: דצמבר 2014

יש ריח של בחירות באוויר - וכרגע זה מריח לא טוב

לרגע אחד, סתם בא לי ככה פתאום, שתוצאות הבחירות הקרובות יהיו זהות לאחרונות, כדי שיראו עד כמה כל זה היה מיותר.

אם כולם מסכימים שהבחירות האלה מיותרות ובזבזניות (מיליארדים של שקלים), אז למה עיתון "הארץ" וזהבה גלאון ממר"צ בעד הבחירות? איך זה שעל-פיהן זאת תהיה מערכת הבחירות מהחשובות שהיו כאן? למה הצד המפסיד לא מוכן לקבל את פסיקת העם הדמוקרטית ולחכות ארבע שנים לניסיון הבא?

בשלישי לדצמבר, שמונים וארבעה (84) חברות וחברי כנסת הצביעו בעד הצעת החוק של ח"כ זהבה גלאון וסיעת מרצ לפיזור הכנסת ופירוק ממשלת הימין "הגרועה" של נתניהו (לא אתווכח אם הממשלה גרועה או לא. הנקודה שלי היא על הפסד בכבוד ובזבוז כסף ציבורי בגלל ענייני אגו). גלאון סיכמה את המסר שהעביר בשני לדצמבר ביבי במסיבת העיתונאים: "נכשלתי, עכשיו תבחרו בי שוב".

יו"ר מרצ אומרת לנתניהו שהציבור הישראלי לא פראייר, ומבהירה לחברי הכנסת שהדרך היחידה לשנות את מדיניות הממשלה, היא להחליף את ראש הממשלה, או במילים אחרות:

רק לא ביבי!

מאוד בוגר זהבה...

אבל היא לפחות לא חיה באשליות כמו יאיר לפיד שכבר פרסם בעמוד הפייסבוק שלו (האם הוא עושה עוד משהו מלבד לתחזק את העמוד שלו?!) - "הולכים לבחירות - ומנצחים."

מאז הוא גם כבר הספיק לפרסם שבגלל שפיטרו אותו, הוא לא יוכל להפעיל את התוכניות שלו הגאונית שלו להצלת המשק הישראלי והקושי בהשגת דיור; למה לא הפעלת את התוכניות האלה לפני שנה וחצי? למה רק עכשיו אתה אומר שיש לך תוכניות ורק מכיוון שפוטרת היא לא תצא לפועל? לדעתי זה רק תירוץ והפיטורים האלה הם רק הזדמנות של השר לפיד לרדת מן העץ שעליו הוא טיפס. קל לדבר עכשיו שיצאת מן הקואליציה.

חנוך דאום סיכם זאת כך השבוע:

"אני (ח.ד.) מהמיעוט הזעום בתקשורת שתומך באופן גלוי בנתניהו, אבל צריך המון יראה וענווה כאשר מחליטים לגרור אומה לבחירות לאחר 20 חודשים בלבד. צריכה להיות לכך סיבה אמיתית. האם ישנה כזו כעת? לא שאני מבין.

גם את לפיד אני מעריך מאוד, אבל אני שומע אותו מתחיל עכשיו שוב להסית נגד החרדים, ובא לי לומר לו: עזוב יאיר, לא מתאים. הפסילה הקטגורית של החרדים שייכת לאתמול. הנח להם. התעמרת בהם מספיק, הוצאת אותם לאופוזיציה- הם התגייסו לצבא בשל כך? מחירי הדיור ירדו? כבר אין יוקר מחיה? הם לא מצורעים, ולא אויבי העם, והשיח הזה מיצה את עצמו."

לנושא אחר: "חוק הלאום"

כולם דיברו השבוע (עד הנושא על הבחירות) על חוק הלאום, ובשלב זה אני מתבייש לשאול מהו אותו "חוק הלאום".

אז שאלתי חבר לעבודה (לא קולגה - חבר! אתם כבר מכירים אותו כ-י' מארגנטינה) והוא הסביר לי שמדובר בחוק שקובע בגדול שישראל היא מדינת היהודים, והדגיש לציין שזהו חוק מפלה מאוד מאוד וגזעני והחל מרגע זה ישראל אינה עוד הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.

ואני שואל: איך זה בדיוק מפלה?

אמרתי לו, "חוק מפלה וגזעני" זה סיסמה; האם ערבי לא יכול להיות ראש ממשלה? להצביע? לקנות דירה? לעבוד? לקנות? לנוע במדינה? וכ'ו.. הרי הוא נשאר אזרח.

אשמח לשמוע ממכם מהי דעתכם בנושא - אז אנא תגיבו

לדעתי, ישראל היא כן מדינה דמוקרטית, וכן יהודים הם הרוב, וכן הערבים הם מיעוט. ובמדינה דמוקרטית הרוב דואג למיעוט ואינה מפלה אותו, אבל המיעוט הוא עדיין מיעוט והרוב הוא עדיין הרוב; ובמה שונה עד עכשיו ה"אפליה" מסמל מגן דוד על הדגל והציון בהמנון "נפש יהודי הומיה". בפעם האחרונה שבדקתי לא כתוב "נפש כל איש הומיה".

ומדינת ישראל היא המדינה שהכי דואגת למיעוט הערבי שגדול בה ולדעתי במיעוט הזה (לא כולם) הם נצלנים.

לנושא אחר: "הגדלת שכר מינימום"

בוודאי יצא לכם לראות ברחובות ש"ההסתדרות" יצאה בקמפיין חדש של "חייבים להגדיל את שכר המינימום".

פייר, גם אני מסכים. למה לא? אבל גם זה נשמע לי כמו סיסמה...

אני לא מומחה לכלכלה, אז אכתוב כאן את התאוריה שלי ואשמח אם מישהו יוכל לתקן אותי:

אז נניח שהמדינה תקבל את ההחלטה לעלות את שכר המינימום (ל-30 ש"ח לשעה / 4300 ש"ח לחודש).

וניקח לדוגמה בית דפוס קטן ועצמאי, עסק פרטי > בעלים ועוד חמישה (5) עובדים בשכר מינימום.

והרי שאלת השאלות- מאיפה הכסף לבעלים לשלם?!?!?!

אפשרויות שעלו בדעתי:

לקצץ- פיטור עובדים. על זה לא חשבו שיקרה? לא עדיף מישהו שמקבל 27.5 ש"ח לשעה מאשר עוד מובטל שלא מקבל כלום? והפיטור יגרום לכך שהספק העבודה ירד וזה מעגל קסמים שבסופו המפעל יסגר וכולם יצטרפו למעגל האבטלה - לא טוב!
לעלות את מחיר ללקוחות- זה יגרום לירידה במכירות וזה גם מעגל קסמים עד שבסופו המפעל יסגר וכולם יצטרפו למעגל האבטלה - לא טוב!
שיפור תהליכים- אם הבעלים יקנה ציוד יותר טוב (מדפסות, מחרטות, כורכים...) אזי הוא יוכל:

לייצר יותר באותה כמות זמן
אולי לקצץ בעובד מבלי לפגוע בפיריון העבודה
אולי לדרוש יותר במחיר מן הלקוחות מכיוון שהאיכות שלו משופרת
נשמע טוב, לא?!אבל מאיפה הכסף להשקעה בציוד חדש? זהו עסק קטן! עסק גדול יכול לרכוש בלי בעיות ציוד בקלות יחסית, אבל לעסק גדול גם אין בעיה של ממש בלתת שכר גבוה יותר גם ככה.

לקיצור- לדעתי מה שיקרה זה שבסופו של דבר המדינה תצטרך לתמוך וזה יגרור אינפלציה, כלומר אמנם העובדים יקבלו יותר כסף אבל הוא לא יהיה שווה כלום כי מחיר לחם שעולה X ש"ח יעלה מעכשיו 1.15X ש"ח (נגיד עליה של 15% בשכר המינימום)

לאלוהים הפתרונים, אבל למי יש פתרונות???

לנושא אחר: "פינת אישיות שכדאי להכיר"/ והפעם פרופסור ישראל אומן

משום מה בישראל נוטים לא להקשיב ואף להשתיק את פרופ' אומן. אומן הוא מתמטיקאי ישראלי וחתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2005. אומן הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית. תחום מחקרו העיקרי הוא תורת המשחקים.

פרופסור אומן זכה בפרס נובל לכלכלה על עבודתו בתחום תורת המשחקים, שהיא ענף מתמטי שמטרתו לחקור מצבי עימות ואסטרטגיות לקבלת החלטות. אומן נחשב למייסדם של כמה ענפים בתורת המשחקים. בעקבות עבודתו, משתמשים כלכלנים בשיטות מתחום תורת המשחקים לניתוח מצבים מתמשכים של ניגוד אינטרסים, כמו מלחמות מחירים בין יצרנים המתחרים על אותו שוק.

בקיצור, הוא מישהו שאולי כדאי להקשיב למה שיש לו לומר - וזוהי דעתו ועמדתו החברתית-פוליטית:

אומן מציג דעות מורכבות בנוגע לסכסוך הערבי-ישראלי שמבוססות לדבריו על עקרונות תורת המשחקים. הוא מרבה לחזור על "פרדוקס הסחטן" וטוען כי ישראל מציגה התנהגות רציונלית מול דרישות סחטניות של הצד השני. הוא סבור כי ישראל שוגה בכך שאינה מכירה בזכויותיה על ארץ ישראל ובכך שהיא מציגה עמדה לא תקיפה ביחס לעמדות הערבים. לדבריו, "צעקות השלום מזיקות" וגורמות להרחקת שלום אמיתי: "זאת תורת המשחקים: צריך מטרה ואם אתה מוכן לשלם את המחירים - לא תצטרך לשלם. אם אתה מוכן למלחמה - לא תצטרך להילחם. אם אתה צועק 'שלום שלום' - בסוף תילחם". הוא הביע הסכמה לחלוקה עתידית של ארץ ישראל ממערב לירדן, אך קרא "לחשוב מחוץ לקופסה" והביע התנגדות לכל פתרון שכולל "גירוש אדם מביתו", יהודי או ערבי. בראיון עמו אמר: "אני לא אומר שכל הארץ היא שלנו ושאי אפשר לחלק. אפשר איכשהו להתחלק. אבל להגיד עלינו שאין לנו זכות או שאנחנו מפריעים? העסק הרי לא התחיל ב-1967... אם לא נבין שיש לנו זכות כאן וכל הזמן נתנצל על הכיבוש - לא נשרוד כאן. אם אני לא משכנע את עצמי בצדקת דרכי, שמגיע לי ושיש לי מקום, אני אצא בלא כלום". עם זאת, בראיון אחר טען שאינו רואה את סיומו של הסכסוך.

אומן נמנה עם מבקריה החריפים של תוכנית ההתנתקות, אותה הוא מכנה "גירוש". לדבריו, במקום להביא שלום, "הגירוש הוביל למלחמת לבנון השנייה, הפגזת ערי הדרום, עופרת יצוקה ואירועי המשט".