רוצח! להוריד לו הרגליים! לגרשו! הרסת את העתיד!
אלו קריאות שנשמעו השבוע במחוזותינו. לא כלפי יגאל עמיר. לא כלפי היטלר. גם לא כלפי המן הרשע. אלא כלפי רובן ראיוס. בימים כתיקונים, איני כלל מוצא סיבה להזכירו באירועים הבולטים של השבוע. שחקן בנוני פלוס, שעשה עבירה גסה מאוד, כזאת שאנו אוהדי
מכבי חיפה אינם רוצים לראות מתבצעת כלפי אף שחקן, שבהחלט מזכה באדום ישיר, וכל עונש בין הרחקה למשחק אחד-שניים-ארבעה-עד סוף העונה - בהחלט יראה סביר.
אבל אז, או אז, יצא כל הזבל של הכדורגל הישראלי הרקוב. המאמנים, השחקנים, האוהדים, העיתונאים; כולם.
ברשותכם, סקירה קצרה בנושא:
המתחסד הראשון - מאיר (גרנט, זיינתי אותו, גרנט) מליקה:
רובן ראיוס כלל לא התכווח עם השופט. הוא בכה בכי תמרורים והתנצל מייד.
מאיר מליקה עוד חייך וסינן בגאווה שהוא שבר ל
רומן פץ הרגל.
בראיון הנפלא בעיתון הארץ מליקה עוד שופט את ראיוס וטוען שהמקרה היחידי שהוא ראה ששחקן שובר רגל בכוונה הוא המקרה של ראיוס. והוא עוד מתווכח לגבי ה"זיינתי אותו" המפורסם שלו למרות שהוא נקלט במצלמות הוידאו אומר זאת.
המתחסד השני - שלמה (הסבא הטוב שליימ'לה) שרף:
"לא יכולתי לראות את זה, זה היה מזעזע. אתה מזכיר את חלפון ואת המקרה של מליקה ורומן פץ, אף פגיעה לא הייתה בכוונה בצורה כל כך ברורה כמו הפגיעה הזו." זוהי התשובה של
שלמה שרף לשאלה
"תגיד, ברגע ההוא שראית בשידור חי את העבירה של ראיוס מה הייתה התגובה שלך?" בראיון המבריק הנוסף בעיתון הארץ. אבל מה, שלמה שרף היה בחתונה בעת הפציעה, הוא פרסם טור (ולא בפעם הראשונה) מבלי להיות נוכח, אלא שהעורך העיתון שואל אותו בטלפון מהי תגובתו ופשוט מפרסם. -
אתיקה עיתונאית? מה זה?
לפעמים שחקנים טועים בשיקול הדעת, ויורדים לגליץ' בתזמון מאוחר.
תשאלו את אריה מליניאק - אחד שיודע דבר או שניים על פסיכולוגיה של ספורט וספורטאים.
את הטור (הסטירי) שלי על
עמיר פלג אתם זוכרים? כי נראה שפלג מתקדם לכיוון הנכון, אבל עדיין לא הגיע למנוחה ולנחלה.
עמיר פלג עוזר להצביע על המתחסדים הנוספים: "זה משהו מחריד...", כך אמר
יוסי אבוקסיס "...רפי הוא אחד השחקנים החשובים שיש לנו. בתוספת לפציעה של קוסטה, שזה בעצם שני שחקנים בעמדה הזאת, אנחנו נכנסים לצרה צרורה. זה בעייתי בשבילנו". ואם דהן היה שחקן פחות חשוב, זאת לא הייתה צרה צרורה? צר עולמו של הכסחן כעולמה של מכסחת דשא, ואבוקסיס מכיר את הצד הזה היטב. באחד המקרים הוא הגיע עם הפועל ת"א לאותו מגרש, קיצץ בפראות את דירסאו ששיחק אז במכבי חיפה, וספג כמובן אדום. רגישות לשלום הקולגות לא נמנתה אף פעם עם תחומי הצטיינותו.
גם
רפי דהן לא יוצא נקי. הבחור שנחרדנו מפציעתו ושכולנו מייחלים להחלמתו המהירה, אמר למחרת האירוע שהוא
"לא סולח לראיוס" וש
"אלוהים ישלם לו". רק חבל שבאותו משחק הקשר החביב של בני יהודה נכנס בלי חשבון בחן עזרא, וגם ההיסטוריה שלו אינה מצביעה על כבוד לחבריו למקצוע. כמו שהוכיח המקרה ההוא לפני כשלוש שנים, כשהיה בהפועל פ"ת. דהן קיצץ אז בפראות את הגנאי מוחמד טוהא קאמיס, במהלך אימון, גרם לו לקרע ברצועה הצולבת והשביתו לתקופה ארוכה. בראיון ל-"
וואלה" קאמיס אמר שהוא סולח לדהן, למרות שיכול היה לומר: "
אלוהים שילם לו". בואו נקווה שגם הכסחנים שלנו יבינו שמדובר בעבירות שבין אדם לחברו, ויפסיקו לערב את אלוהים. לקולגה שגזלתם ממנו את הפרנסה, הוא בטח לא ישלם.
למה התיקול של רובן ראיוס גרר כל כך הרבה תשומת לב? כדורגל הוא משחק של גברים, לא?!
הרבה נכתב ועוד הרבה יכתב על התיקול של ראיוס. האם הוא קיבל יחס שונה בגלל והוא שחקן זר?
ראיוס לא יחזור להיות אותו שחקן. לדעתי האישית, מעתה אנו הולכים לראות את רובן ראיוס האמיתי. שחקן העונה מיוון.
התהיות האמיתיות שלי מכל הסיפור הזה הן מהן דיני העבירות בין עולם הכדורגל במגרש לבין העולם האמיתי? אם במהלך משחק שחקן שולף סכין ודוקר שחקן אחר, האם פשוט אפשר להסתפק בכרטיס אדום? תחשבו על זה.
למה כן באמת לגליזציה של סמים וזנות?
בעבר שמעתי את הטיעונים הבאים לגבי לגליזציה של סמים:
- זה יוציא את הדילרים מן הרחוב מכיוון ועתה אפשר לקנות באופן חוקי מבתי מרקחת.
- החומר יהיה נקי וטהור יותר מכיוון והוא לא עובר על-ידי אנשים מפוקפקים. יהיה פיקוח ואנשים לא יכניסו זבל לגוף שלהם.
- בתי מרקחת יעשו פיקוח. כמה פעמים אדם לקח בחודש. האם להגבילו וכ'ו...
- ברגע שזה נהיה חוקי, יש אנשים שלוקחים רק מכיוון שזה אסור וכעת ההתרגשות נעלמת ולכן גם יפסיקו לצרוך.
מדובר על סמים קלים כמובן.
כאשר אני רואה את החוקים שמחוקקים נגד הזנות אני שואל עצמי (ואני מעולם לא הלכתי לזונה) מהי מטרת החוק?
להעניש את הלקוח, למה? להעניש את הזונה, לפעמים זוהי צורת הקיום וההכנסה היחידה שלה.
למה המשטרה מפחדת לפגוע באנשים הרעים האמיתיים - הסרסורים - אלה שבוחרים הלקוחות וגובים את כל הכסף אליהם.
האם אפשר לעשות הקבלה ולמצוא ערכים טובים בלגליזציה של זנות, כמו בעניין הסמים הקלים, מלבד עליית התיירות:
- זה יוציא את הסרסורים מהעסק.
- הזונות יבחרו את הלקוחות שלהן.
- זונות בפיקוח, ידרשו לעבור בדיקות למחלות מין.
- לקוחות ידרשו להציג אישור לחוסר במחלות מין.
- יש תקנון שימנע שימוש באלימות, או היעדר קונדום.
- תהיה קבלה. לא עוד כסף שמחליף ידיים ולא נותן מס למדינה.
- ואולי גם המדינה תסבסד לנכי צה"ל - מה רע?
תחשבו על זה
כדורגל פעם שניה
פעם שעברה הבטחתי לספר לכם למה הפסקתי לעודד את נבחרת ישראל בכדורגל. או יותר נכון נבחרת ההתאחדות.
אז תשובה ממש בקצרה:
אני אוהד של נבחרת ישראל בכדורגל. אבל הנבחרת שאהבתי מתה. היום יש את נבחרת ההתאחדות.
הנבחרת מתה ביום שבו מתה התמימות - פרשת נערות הליווי. לא הפרשה עצמה מכעיסה, אלא העובדה שעד היום לא הייתה התנצלות כלפי האוהדים מן השחקנים ומן ההתאחדות. לא לקחו אחריות. השחקנים המשיכו להשתתף במשחקי הנבחרת.
נכון, היו ניסיונות החייאה של נילסן וגרנט, אך המינוי של לוזון הרג את הכל. בחירת מאמנים ללא וועדה. מינוי גיא לוזון למאמן הצעירה. פתאום בחירות הזויות של שחקני מכבי פתח-תקווה לנבחרת, ועוד...
שיחזירו את נבחרת ישראל מן ההתאחדות של לוזון לעם ישראל, אחזור ללוות אותה בשמחה.
עצבים
שאנשים זורקים בדלי סיגריות על המדרכה ולא לפח!
נשים שאני אוהב
והפעם
לינדזי לוהן.
בימים כתיקונים לא הייתי חושב כלל להזכיר את הידיעה הבאה בבלוג. אבל מכיוון ואני יודע שאנשים קוראים את הבלוג הזה רק עבור תמונות, אז אזרום:
לינדי, פרסמה השבוע שמות 36 מאהבים מפורסמים שהיא שכבה איתם. כידוע היו שרלילות בהוליווד גם לפני לינדזי, אבל הגברת לוהן ללא ספק היא הראשונה שהמציאה/קיבלה הכינוי
מגה שרלילה.
בין הגברים אפשר למצוא את חואקין פיניקס, ג׳סטין טימברלייק, ג׳יימס פרנקו, זאק אפרון, הית׳ לדג׳ר, קולין פארל, ווילמור ולדרמה (פז מ״מופע שנות השבעים״), מקס ג׳ורג׳, ג׳יימי דורנן (שנבחר לשחק את כריסטיאן גריי ב״חמישים גוונים של אפור״) ואדם לוין.
גבירותי ורבותי. נו טוב - בעיקר רבותי: לינדזי לוהן:
הפינה של י. פ. מארגנטינה
גוואקמולי
הצביעות הבלתי אפשרית של היקום
במשך שנים הארמנים מתחננים שיכירו בשואה שעושה בהם טורקיה - ממש על רקע אתני וסיבות גזעניות. העולם כמובן מלקק לטורקיה ומתעלם. כך הייתה גם ישראל.
אחרי 2-3 שנים של יחסים רעועים בין ישראל וטורקיה, ישראל הולכת להיות אחת מן המדינות הראשונות שתכיר בשואה הארמנית.
פעולה ראויה. הסיבה (הפוליטית) לא ממש.
איפה זה בדיוק ארמניה?
פורים
נסיים
בתקציר מגילת פורים בעיקר בכדי שבסוף אשים תמונה של אסתי גינזבורג ואכתוב למטה אסתר המלכה.
לחדי העין שבניכם - יהיה כתוב אסתר המלקה. ראו הוזהרתם.
פרק ראשון – ובו יסופר על משתה אחשוורוש.
מסיבה ראוותנית, שנמשכת ששה חודשים רצופים(!) חותמת את השנה השלישית למלכותו של אחשוורוש, מלך פרס.
המלכה ושתי מסרבת להיענות לבקשת המלך, להופיע במסיבה ולהציג את יופייה לראווה, בפני הנאספים.
יועצי המלך ממליצים לו להחליף את ושתי במלכה אחרת.
פרק שני – ובו יסופר, כיצד אסתר הנערה, הופכת למלכה.
שליחים יוצאים בהולים, אל כל רחבי האימפריה הפרסית, לאתר מועמדות יפות, שיתחרו על ליבו של המלך.
נערה יהודיה ושמה אסתר, אחייניתו של מרדכי, נלקחת אל בירת פרס, כאחת מן המועמדות.
מרדכי מדריך את אסתר להסתיר את מוצאה היהודי.
אסתר נבחרת מבין כל המועמדות והיא מוכתרת למלכה.
מרדכי שומע על מזימה להרוג את המלך. הוא מדווח לאסתר, שמספרת על כך למלך ומתכנני ההתנקשות מתגלים ונתלים.
פרק שלישי – ובו יתואר, מהלך עלייתו של המן הרשע.
אחשוורוש ממנה את המן להיות ראש השרים – המשנה למלך. כולם "מכרכרים" סביבו ומשתחווים לו ביראת כבוד.
מרדכי מסרב בעקשנות להשתחוות להמן.
המן כועס ונשבע להתנקם ולהרוג את כל היהודים בפרס.
המן משכנע את אחשוורוש להשמיד את כל היהודים.
צו הרג מלכותי מופץ ברחבי פרס. י"ג באדר הוא תאריך היעד, להשמדת היהודים ולביזת רכושם.
פרק רביעי – ובו מתבררת, משימתה הגורלית של אסתר.
מרדכי קורע את בגדיו ולובש על גופו שק ואפר, כסימן לאבל ציבורי.
מרדכי שולח העתק של הצו המלכותי לאסתר ומבקש ממנה להשתדל אצל המלך.
אסתר עונה לו, כי כל מי שניגש אל המלך ללא הזמנה, מסתכן במוות.
מרדכי משיב, שאין לה כל ברירה.
אסתר פונה אל מרדכי, שיבקש מבני עמה, לצום ולהתפלל להצלחתה, במשך שלושה ימים, בטרם תיגש אל המלך.
פרק חמישי – ובו נלמד, על האסטרטגיה של אסתר וכעסו של המן.
המלך אחשוורוש מקבל את אסתר בסבר פנים יפות ומבטיח למלא את משאלותיה.
בקשתה של אסתר: לערוך משתה פרטי למלך ולהמן.
לאחר המשתה, המן שוב פוגש במרדכי, אשר אינו משתחווה לו.
לאחר שזרש – אשתו של המן – מציעה שיתלו את מרדכי, המן יוצא ומכין את הגרדום.
פרק ששי – ובו יסופר, על ראשיתו של המהפך.
המלך סובל מנדודי שינה ומבקש את ספר הזיכרונות המלכותי.
המלך קורא לראשונה, על ניסיון ההתנקשות שנמנע בזכות מרדכי ועל כך שמרדכי לא זכה בשום תגמול.
באותו לילה בדיוק, המן בא אל המלך על מנת לבקש ממנו לתלות את מרדכי.
לפני שהמן מספיק לדבר, הקערה מתהפכת על פיה והמלך מצווה עליו להלביש את מרדכי בבגדי מלכות, להושיבו על סוס המלך ולהובילו ברחובות שושן הבירה.
פרק שביעי – ובו יסופר איך מתהפך הגלגל.
במשתה השני שעורכת אסתר, היא מגלה את דבר יהדותה ומצהירה שהיא עצמה ועמה כולו, עומדים להירצח.
היא מצביעה על המן כעל "המוח" שמאחורי תכנית ההשמדה.
המלך כועס ותולה את המן על אותו גרדום שהכין עבור מרדכי.
פרק שמיני – ובו יתואר המהפך המושלם.
מרדכי ממונה כמשנה למלך במקום המן.
צו מלכותי נוסף נשלח ומתיר ליהודים בכל מקום, להלחם ולהרוג את כל מי שינסה לפגוע בהם.
פרק תשיעי – ובו יסופר על ימי הפורים.
בי"ג באדר, היום שיועד להשמדת העם היהודי, נחגג ניצחון גדול על אויביהם.
עשרת בניו של המן נתלים.
הימים י"ד וט"ו באדר, נקבעים לחגיגת נס ההצלה. אלו הם ימי הפורים.
מרדכי קובע את מנהגי הפורים – סעודה חגיגית, משלוחי מנות ומתנות לאביונים.
פרק עשירי – ובו נתוודע לשלטונו של מרדכי.
פרס פורחת כשמרדכי בשלטון.
תקופת כהונתו והשפעתו של מרדכי על ההיסטוריה הפרסית, מונצחים בספר דברי הימים של המלך.
נשארתם עד הסוף? ללא ספק מגיע לכם!
רני רהב רבותי. המן הרש"ע מודל 2014??
