הבלוג החסר חלק 2

אז אנשים ברחוב שואלים אותי איך אני אוהד את איטליה. המשעממת. האפורה. השבלונית. הבונקריסטית. למה לא לאהוב את הכדורגל היפה. ויותר גרוע: איזה קבוצה אני בוחר עכשיו, אחרי ההדחה. אז זהו: שבאהבה אין חוקים! מעולם לא ויתרתי ומעולם לא החלפתי צד או קבוצה. ואני לא מתכוון להתחיל במנהג הלוז הזה עכשיו. עכשיו רק נותר ליהנות משארית המונדיאל. זה כמו שלא מחליפים את הילד שלך לילד יפה יותר או מוכשר יותר. ולעולם לא אלבש אדום! והכי גרוע: שזה מגיע מפיהם של אנשים שלא רואים ומתעניינים בכדורגל, אלא רק פעם בכמה שנים רואים 2-3 משחקים וחוץ מזה לפעמים התקצירים...

אגב: עם כל הקמפיין של רשות השידור (אכלו לי שתו לי) והדרישה שאני באמת אגיד להם תודה על זה שהם לא עושים לי שביתה על המונדיאל - צריך לזכור - צפייה בערוץ 1 זה לא מונדיאל חינם! אני משלם על זה אגרה. איפה הכסף? שאלו את המנהלים שלכם, אל תזרקו את החרא שלכם עלי. גם לי יש הבעיות השלי.
ועוד הבאתם לי את ארבל? (אגב- גרנט פרשן אדיר. איווניר גם טוב. לחמן הוא בהחלט הפתעה נעימה).
ומה עם עידן פלוס? הבטיחו לפני 3 שנים 18 ערוצים וערוץ 1 HD. בפועל-
מאות אלפי מנויי עידן פלוס לא קולטים את שידורי המונדיאל בברזיל באיכות HD, והמערך לא יורחב עבור מנויים אלה לפחות בשנה הקרובה.
כבר לפני כשנתיים עברה בכנסת חקיקה המאפשרת להרחיב את המערך ל-18 ערוצים, אך צעד זה טרם בוצע.
משמעות היא שהצופים שמעוניינים לצפות במונדיאל באיכות HD נאלצים להיות מנויים בחברות הכבלים או הלוויין, שם יוכלו לקבל את ערוץ ה-HD של רשות השידור.
לקריאה מלאה

זהו! עידן הטלוויזיה תם! מלבד ספורט בשידור חי וחדשות (אקטואליה) אין יותר סיבות לקיום ערוצים כמו 1/2/10. לא ניתן שלוביסטים יקבעו מה נראה ומתי. , VOD Stream, PPV הם העתיד. אני מוכן לשלם לערוצי נישה שמעניינים אותי.

חלק 2

בהמשך לדברי בבלוג הקודם (חלק 1) על "אחרי השואה" ,  מתברר שיש מאמר קשור של אברום בורג בעיתון "הארץ". המאמר אכן מעניין, אבל אינני מסכים עם רובו. אבל שווה קריאה.
נ. ב. האם זה רק אני או שאברום בורג נעשה הזוי לחלוטין?! משהו לא טוב עובר על הבן אדם הזה שפעם הערכתי וכיום פחות ופחות.

שיחות עם דן אריאלי // המטרה - כסף, האמצעי - לדפוק את הלקוחות
פרופ' דן אריאלי (מומחה לכלכלה ארגונית ומחבר רב המכר "לא רציונלי ולא במקרה") רצה לבדוק עד כמה רחוק אנחנו מוכנים ללכת בשביל למקסם רווחים | מה קורה למוסריות שלנו במסגרת הפעילות בשווקים לעומת המוסריות מחוץ לשווקים? ואיך כל זה קשור לעכברים?
אריאלי, הציע לנבדקים בניסוי שערך לנהל בנק. הנבדקים התבקשו לנהל סכום כסף, כשהמטרה שהוצבה בפניהם הייתה פשוטה – למקסם את הרווח עבור בעלי המניות. מהר מאוד הסתבר שהסטודנטים שהשתתפו בניסוי היו מוכנים ללכת רחוק עבור המטרה. אם ניתן לכוון יחסית בקלות את "המנהלים" למטרת בעלי המניות, האם ייתכן שניתן גם לכוון אותם למטרות אחרות, לא פחות טובות?
מרתק ושווה צפייה

ההבדל הקטן בין אדם סילבר לאבי לוזון -אוריאל דסקל
אדם סילבר, קומישינר של ה-NBA, עשה בסוף אפריל של 2014 צעד קיצוני כדי להילחם בגזענות ולא פחות חשוב - כדי לקבע את מעמדו כמנהיג הליגה.
סילבר הטיל השעייה לכל החיים על דונלד סטרלינג בעקבות דבריו הגזענים שהוקלטו והתפרסמו בתחילת השבוע. הוא גם קנס אותו ב-2.5 מיליון דולר והוא יכריח אותו למכור את קבוצתו. "אין מקום לגזענות בליגה שלנו", טען סילבר. יש לו את תמיכת כל בעלי הקבוצות לעשות את המהלך הזה כי הוא השיג אותה והוא זכה למחמאות מוצדקות על המהלך הזה שלו.
"שחקני הווה ושחקני עבר של ה-NBA יודעים כעת שהקומישינר אדם סילבר הוא מנהיג דגול ויש לנו על מי לסמוך", כתב בטוויטר מג'יק ג'ונסון, כוכב לוס אנג'לס לייקרס לשעבר ואחד מהמועמדים לרכוש את הקליפרס.
בינתיים בישראל:

"אלה האשכנזים, מאז שאבי נהיה בהתאחדות ושטרן (חלובה) איתו, רוצים לתלות את עצמם. לתלות את עצמם". עמוס לוזון, נשיא מכבי פתח תקווה - 2009.
"הם רוצים להתאבד האשכנזים האלה אבל אל תדאג. לאט נהרוג אותם, אבל בשקט", גיא לוזון, מאמן מכבי פתח תקווה לשעבר - 2009.
""אני רוצה שתסביר לשחקן מה קרה לאנשים מגאנה, לכושים כמוהו, תגיד לו כושים כמוהו, תסביר לו בדרך שלך, אתה תסביר לו מה קרה לאנשים שבאו מגאנה" - פרוספר אזגי, בעלים של הפועל אשקלון, בשיחה עם סוכן על אחד מהשחקנים של קבוצת - 2012.
"אתה מרוקאי עם אגו מטורף, פה זה לא שלוחלנד", יו"ר הפועל עכו, ציון ויצמן למאמנו אלי כהן - 2011.
מישהו זוכר את המנהיגות של אבי לוזון במקרים הללו או במקרי גזענות אחרים? לא ממש. העיקר שבעונה הבאה יהיה עוד קמפיין נגד גזענות ואלימות במגרשים.

לקריאת הכתבה המלאה בכלכליסט

מה עוד מצפה לנו בהמשך אתם שואלים?

פספוסים

פיצוץ פצצת אטום תת-קרקעית

וכמובן...

קייט אפטון חברים.

המשך יבוא גם יבוא!!!

הבלוג החסר חלק 1

ראשית סליחה לקוראי הנאמנים על אי הפרסום בתקופה האחרונה. לא באשמתי - אני נשבע. אמנם י"ד מגבעת שמואל ניסה להקדים את בואו של הבלוג אך ללא הועיל.
ויש לי על הרבה  (מאוד) מה לדבר! אבל במקום לשפוך מאות עמודים אנסה לחלק זאת למספר קטעים קצרים על-פי נושאים.
את המונדיאל נשמור ליום אחר, גם הוא ראוי לבלוג משלו. Forza italia

חלק 1

השואה והתקומה

מאוד מעניין אותי לאחרונה מה היו עושים לגבי יום השואה אם לא הייתה מדינת ישראל.
הרי אין אוטוריטה ליהדות כמו הנצרות הקטלוית עם הוותיקן (ואני מאוד שמח על כך. אבל זה ליום אחר.)
ובכל זאת. יום הזיכרון לשואה לגבורה הוא יום של המדינה. לא דתי. פסח, שבועות, סוכות, ראש השנה, יום כיפור, חנוכה, פורים ציינו יהודים בכל העולם במאות השנים האחרונות. גם ימי אבלות - יש תענית אסתר וצום גדליה וכמובן ט' באב.
אבל ציון כלשהו לחיסולם של שישה מיליון יהודים - נאדה. לאחרונה קהילות מסוימות הוסיפו דבר קריאה קצרצר לזכר הקורבנות בסיום קריאת מגילת איכה בט' באב. כיצד מציינים יהודים בעולם את יום השואה מחוץ לישראל? איך היו יהודים זוכרים השואה לולא הייתה ישראל (וחלילה לאחר שישראל תיפסק?!)
האם מותר ואם כן אז כיצד אפשר להפוך זאת ליום של עם ישראל ולא של מדינת ישראל? כל הטקסים היא מדיניים ואין שום טקס דתי בעניין.
מאוד מעניין.
אני בטוח שגם את חנוכה לא ציינו במאות שנים הראשונות לאחר החשמונאים. מעניין איך זה הפך לטקס עם חנוכייה והכל.
אני רק מקווה שעוד מאתיים (200) שנה לא יקראו לזה "יום השואה והנכבה".

מרוץ הלפיד

ואיך נזכור את השואה לאחר אחרון הניצולים? עם ריבוי מכחישי השואה והטריק החדש שלהם "אמנם מתו יהודים ואנו מצערים על כך, אבל לא מיליונים אלא רק מספר מאות אנשים וזה טבעי שבמלחמה מתים אנשים".
נגיד שעוד מאה (100) שנה יהיה משפט שיחליט האם הייתה שואה או לא. איך בכלל מוכחים כזה דבר? בתי משפט מערביים בנויים על הוכחה של ראיות כאשר הראיה הכי מוצקה היא עדות. אבל עדים כבר לא יהיו ו"יד-ושם" יהיה רק עוד אנדרטה. אז מקליטים עדים. סבתא שלי זיכרונה לברכה מעולם לא רשמה עדות. לא רצתה לספר. כך היא התמודדה עם הטראומה שלה. הסיפור שלה נעלם לעד.
והיום יש הקלטות בווידאו וטכנולוגיות שונות, מה היה קורה אם השואה הייתה מתרחשת לפני שלוש-מאות (300) שנה - האם היינו פשוט נמחקים כמו עמים רבים אחרים במהלך ההיסטוריה?
הנה רעיון (גילוי נאות - לא מקורי שלי) לכיצד עַם שומר על הסיפור שלו - אחרי השואה:

1. לוקחים עדות מכל הניצולים - לא רק מנציגים/בכירים/מפורסמים/עשירים/חכמים - אלא מכולם!
2. מתעדים את כל מה שהזיכרון זוכר - כולל עובדות שעל פניו נראות כחסרות משמעות - "ביום X ירדתי מהרכבת מגטו Y לכיוון מחנה Z. בקרון הייתי עם A, B ו- C. ירדו וחיכה לנו הקצין הנאצי S".
3. מצליבים סיפורים עדויות לבניית כל הסיפורים שאנשים זוכרים מהשואה. כל מה שאמין נכנס לספר.
4. את הספר חותמים.
5. כל זיכרון/סיפור שנזכרים בו לאחר חתימת הספר - לא נכנס.
6. נגיד שנאספו אלף (1000) סיפורים.
7. מכריחים את כל הניצולים, שהם, בניהם ובני-בניהם יקראו בכל שבוע שני (2) סיפורים וסך הכל יסיימו לקרוא כל הספר פעם בשנה.
8. לזכר העובדה שלבשו מדי אסירים במשך השואה - מחליטים שכל הניצולים ילבשו פסים כדי שלא ישכחו את אשר עשו להם הנאצים.
9. מחליטים שלזכר העובדה שלבשו תלאי צהוב במשך השואה - מדביקים תלאי צהוב על מפתן הדלת שלהם - כדי שאם ניצול אחר יום אחד יתהלך בעיר זרה ויחפש עזרה, ויראה דלת עם תלאי, מיד ידע שבבית זה שוכן "אח שלו לשואה".

רגע - הרעיון הזה מתחיל להישמע מוכר מהיכן שהו - לא?!

הרי עדות של מאות אלפים שהייתה שואה חזקה יותר מעדות של מאה איש.

אולי כך לפני אלפי שנה משה השביע את עם ישראל לזכור את מאורע הר סיני וקבלת תורה. דור ראשון היה נוכח. דור שני שכבר לא נוכח, מאמין להוריו שנכחו וכך הלאה.

משה נואם לעם ישראל שהספר התורה הוא עדות למתן תורה. כל עוד לא ישכח הספר זוהי הוכחה לאמינות הסיפור. ואם יום אחד הספר ימצא בעוד אלפי שנים ומוצאו לא ידעו על היהודים ומאורע הר סיני - אז מותר להם לא להאמין לסיפור.

דברים שלמדתי מאבא

טיפ מספר #487

אם אתה האיש הכי חכם בחדר, אתה לא נמצא בחדר הנכון.

אולי בגלל זה אני כל כך מתוסכל. אני אף פעם לא נמצא בחדר הנכון.

חלב עמיד וציאניד - מילים מתחרזות. צירוף מקרים? אני חושב שלא!

תם ולא נשלם - המשך יבוא גם יבוא!!!

הצצה לקראת ההמשך: