שבת שלום וחג שמח
כאשר דברים לא מצליחים מיד, רק תזכרו: לוקח חצי שנה ליצור מכונית רולס-רויס אחת ורק 13 שעות ליציאת טויוטה.
כמה זמן אנחנו כבר אחרי הבחירות? שבועיים? שלושה שבועות? חודש? משהו השתנה?
אני חושב שקוראי מתחלקים למי שחושב שיודע למי הצבעתי ולמי שהבין למי הצבעתי, לא רק על-פי הכתוב בבלוג היתולי ושיקרי זה, אלא גם בין השורות.
ובכל זאת צדה את עיני טור מיוחד שפורסם בעיתון "הארץ" ואני רוצה להביא לכאן את עיקריו.
המעוניינים להעמיק מוזמנים לקרוא את "הדברים שהשמאל צריך בשביל להשתקם"
להחזיר את מעמד הביניים
לא רק בתחומי הדת והמדינה השמאל מזניח את מעמד הביניים, גם בתחום הכלכלי. המשאבים של השמאל מכוונים לסייע לתושבי לוד ורמלה (שזה מצוין), לא ראשון לציון . ובואו נודה על האמת, גם אם השמאל יסדר לאנשי הפריפריה משכורות עתק ווילות בקיסריה, רובם ימשיכו להצביע נתניהו. פשוט, כי העניים שהם לא חרדים או ערבים, הם ימניים.
מי שיכול להביא קולות לשמאל זה מעמד הביניים, שגם לו מאוד קשה והוא כל הזמן נאבק לא ליפול לעוני ובסופו של דבר הוא זה שנושא את המשק על כתפיו. כיוון שהשמאל לא דואג לו הוא הלך לשינוי, ואחר כך לקדימה ויש עתיד והפעם גם לכחלון. אז "לא לתת" הוא קמפיין ילדותי, ולהעניש את העניים על ההצבעה שלהם זה מטומטם. אבל להאבק למען מעמד הביניים, כי הוא יצביע עבורך זה הגיוני. ביחוד שאם הוא יצביע עבורך יהיה לך יותר כוח לעזור לעניים. מה למשל? אפשר להתחיל בחוקים שימתנו קצת את הקלות הבילתי נסבלת של הפיטורים ויגדילו במקצת את הביטחון הכלכלי במקרה שפוטרת.
להיות לאומי
המסמך האידאולוגי הכי חשוב שפורסם פה לדעתי בשנים האחרונות היה מסמך די קצר וכתוב בכוונה בצורה קצת מרושלת וסחבקית – מניפסט השמאל הלאומי של אלדד יניב ושמואל הספרי. התובנה העיקרית ממנו היא שמשבר השמאל הישראלי נובע מכך שהציבור הפסיק להאמין שהוא לאומי, כלומר פטריוטי, כלומר רוצה בטובת ישראל כדינה היהודית ובטובת המפעל הציוני. זה לא משנה אם זה נכון או לא. אין ביקוש לסחורה של מדינת כל אזרחיה. לכן, עד שהציבור לא ישתכנע מחדש, שהשמאל ציוני ורוצה מדינה יהודית, לא תהיה לו תקומה פוליטית. אם הוא יפסיק לצאת נגד מבצעים צבאיים, שנהנים מתמיכה גורפת של הציבור, בשעה שהם מתנהלים, זה מאוד יועיל.
לדבר יהדות
משפט המפתח בניצחון של ביבי הפעם הוא משפט שנלחש בכלל בקדנציה הראשונה שלו, לפני 20 שנה לזקן המקובלים הרב יצחק כדורי, "השמאל שכח מה זה להיות יהודי". בציבור הישראלי יש התנגדות עזה לכל דבר שפוגע באופי היהודי (להבדיל מהדתי) ובסמלים היהודיים של מדינת ישראל, למשל לשינוי ההמנון. אם יש דבר אחד שבאמת חשוב לאזרחים היהודים של מדינת ישראל זה שהמדינה תשאר יהודית. לא יהודית, כמו החרדים, יהודית כמוהם.
לכן מי שרוצה לקדם הסכם שלום לא מספיק שידבר על כך שהוא רוצה שזו תישאר מדינה יהודית מבחינה דמוגרפית. הוא צריך לשכנע שזה הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות לאופי היהודי של מדינת ישראל.
תהליך זה לא חזון
במערכת הבחירות הרצוג לא דיבר על השגת שלום אלא על תהליך שלום. תהליך זה לא חזון. אנשים לא יצביעו בשביל ה"תקווה" שמביא תהליך.
אז הגיע הזמן להפנים: מבחינת הציבור הישראלי שני הנסיונות לויתורים לפלשתינאים, אוסלו וההתנתקות, נגמרו בכישלון חרוץ. לא רק שהם לא הביאו ביטחון. הם הרחיקו אותו. וכן, יש הסברים מצויינים למה אוסלו וההתנתקות נכשלו, והם לא מעניינים אף אחד. כי המשימה של השמאל היא לשכנע את הציבור הישראלי שבפעם הבאה זה לא יגמר בתירוצים אלא בשלום וביטחון. עד אז, הוא לא מוכן לשמוע על הפלשתינאים.
דעאש היא המזרח התיכון החדש
האתוס של השמאל בנוי על הרצון שיום אחד נהיה אירופה או לפחות שנהפוך את כל הארץ לתל אביב. שזה היה יכול להיות כיף. אבל בפועל, אף פעם לא נהיה אירופה ותל אביב היא בועה בלב מדינה ננסית מוקפת רפובליקות איסלאמיות. זה אומר שהגיע הזמן להסתכל למציאות בעיניים ולהבין: גם אם יהיה שלום לא יהיה מזרח תיכון חדש, כלומר יהיה אבל הוא מורכב מדעאש וחיזבאללה וחמאס. ולכן אולי לא נחיה על חרבנו לנצח, אבל לנצח נחזיק אותה בחגורה ונסתכל כל הזמןל אחור לוודא שלא תוקעים לנו סכין בגב.
חזון על תנאי
ולמה חשוב שנבין את זה? כי לימין ברור לגמרי למה הוא חי פה למרות כל הקשיים. אבל למרכז ולשמאל כבר לא. וזה מתבטא בטרנד הדרכונים הזרים. אז יש פה שתי שאלות: אחת - איך מחנה שכל ההתנהגות שלו אומרת שהוא היה רוצה לחיות במקום אחר, יכול לצפות שיבטחו בו שהוא יודע מה צריך לעשות פה בעולם האמיתי, העולם שבו צורחים כמו מטורפים בגלל שוקולד ונעלבים מהתנשאות על משתטחי קברים ומנשקי קמעות. איזה מן חזון מוכר המחנה הזה שהוא חזון על תנאי, כלומר מוכן לחיות פה רק אם יקבלו את המציאות הווירטואלית שלו?
ובלי קשר לשאלת הניצחון בבחירות, איך המחנה הזה משכנע את הילדים שלו שהם צריכים להשאר לגור פה למרות שכל כך קשה ולמרות שאי אפשר לקנות פה דירה ולמרות שההורים שלהם מרגישים שגנבו להם את המדינה. איך הוא משכנע אותם שראוי לחיות פה ולא בברלין. כי אם הוא לא מסוגל לשכנע את הילדים שלו, איך ישכנע את הציבור להצביע עבור מחנה שמעדיף לחיות בברלין ולא פה?
זה היה כבד, נכון?! אז בואו נרענן אווירה עם קייט אפטון!!!
בראיון חדש אומרת קייט אפטון שהסרטון המפורסם בו היא נראית רוקדת בביקיני זעיר הודלף לרשת על ידי הצלם הפרובוקטיבי טרי ריצ'ארדסון ללא הסכמתה.
בלה בלה בלה...
מי שרוצה לקרוא את הכל מוזמן להיכנס לכתבה בMAKO
ספוילר: אבל אל תדאגו, היא סלחה לו
בואו נצפה בסרטון :-)
למה אני בריא? אני נמנע מלאכול כל דבר שיש לו פרסומת בטלוויזיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה